"תסמונת מחלקת תיירים"? רבע מהנפגעים ישבו דווקא בעסקים

בקצרה: קרישי דם ברגליים בטיסה קשורים לחוסר תנועה ולגורמי סיכון אישיים, לא למחיר הכרטיס. מי שקם, מזיז את הרגליים ושותה מספיק מוריד את הסיכון בצורה משמעותית, ומי שנמצא בקבוצת סיכון צריך להתייעץ עם רופא לפני הטיסה.

השם נשמע כמו האשמה ישירה במושב הצפוף מאחורה. שדרגתם לעסקים, אתם מוגנים. זה לא עובד ככה.

קראו גם: הדרכון שלכם בתוקף, ובכל זאת לא יעלו אותכם לטיסה · בחרתם לשלם בשקלים בחו"ל? הנוחות הזאת עולה כ-5% על כל קנייה · השכרת רכב בחו"ל: הביטוח "המלא" מהדלפק לא מכסה את הנזקים הנפוצים

מאיפה הגיע השם המטעה

המונח נולד בסוף שנות ה-90, כשמשפחות של נוסעים שמתו מקרישי דם תבעו חברות תעופה כמו קוואנטס ובריטיש איירווייז. התמונה התקשורתית הייתה ברורה: נוסע דחוס במחלקה הזולה, 14 שעות בלי לזוז, ובסוף פקקת ורידים עמוקה.

הנתונים סיפרו סיפור אחר. לפי הערך תסמונת מחלקת תיירים בוויקיפדיה, המכון הבריטי לתעופה ובריאות מצא ש-25 אחוז מהמקרים שבדק קרו לנוסעי מחלקת עסקים, ו-26 אחוז בטיסות קצרות. קרוב למחצית הנפטרים היו מתחת לגיל 40.

הבעיה היא הישיבה. לא הכיסא.

מה קורה לרגליים בגובה 11 קילומטר

שריר השוק עובד כמו משאבה. בכל צעד הוא לוחץ על הוורידים ודוחף את הדם חזרה ללב. כשיושבים שעות עם ברכיים כפופות, המשאבה כמעט מפסיקה לעבוד והדם זורם לאט יותר ברגליים.

בתא הנוסעים מצטרפים עוד שני גורמים. האוויר יבש מאוד, ומי שלא שותה מספיק מתייבש בהדרגה. הקפה והאלכוהול שמוגשים בדרך לא עוזרים. נוסע שנרדם עם כדור שינה ליד החלון, בלי לקום שבע שעות, משלב את כל הגורמים ביחד.

ארגון הבריאות העולמי מצא בפרויקט WRIGHT שהסיכון בערך מוכפל בטיסות של יותר מארבע שעות. בסך הכל המספר עדיין נמוך, בסביבות מקרה אחד ל-6,000 נוסעים בטיסות ארוכות, אבל הוא קופץ אצל מי שכבר נמצא בקבוצת סיכון.

מי צריך לדאוג יותר

מי שבקבוצת הסיכון הגבוהה צריך גם לבדוק מה כתוב באותיות הקטנות של הפוליסה הזולה שקנה. מצב רפואי קודם שלא הוצהר עליו הוא סיבה נפוצה לדחיית תביעות.

מה עובד בפועל במושב שלכם

אין צורך בציוד מיוחד. רוב ההגנה מגיעה מהרגלים פשוטים שכל נוסע יכול לאמץ.

• בחרו מושב מעבר כשאתם מזמינים טיסה ארוכה. קל יותר לקום בלי להעיר את השכנים.
• כל חצי שעה, הרימו והורידו את העקבים עשרים פעמים. זה מפעיל את משאבת השוק.
• קומו להליכה קצרה במעבר לפחות פעם בשעתיים, גם כשאין תור לשירותים.
• שתו מים באופן קבוע, והגבילו אלכוהול בטיסות של יותר מחמש שעות.
• לבשו מכנסיים רחבים. ג'ינס צמוד וחגורה הדוקה לוחצים על הוורידים במפשעה.
• הימנעו מכדורי שינה אם אתם בקבוצת סיכון. שינה עמוקה של שש שעות בלי תזוזה היא בדיוק התרחיש הבעייתי.

שימו לב גם לימים שאחרי הנחיתה. קריש יכול להתפתח עד שבועיים אחרי הטיסה, ונפיחות או כאב ברגל אחת נוטים להיבלע בתוך העייפות של ג'ט לג. רגל אחת נפוחה וחמה, או קוצר נשימה פתאומי, מחייבים פנייה מיידית לרופא.

לפני הטיסה הארוכה הבאה, כוונו שעון באפליקציה לרטט כל 60 דקות. כשהוא רוטט, קומו.